כל הפוסטים בהספורטאים שלנו

  יותר מדי זמן לוקח לי בניסיון לכתוב, כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת, קצת חרדות ביצוע, קצת עדיפות להישאר ברמת הפוטנציאל (קצת בעצם כמו ריצה, נכון?), אבל בעיקר בעיקר מהסיבה הפשוטה

  השתתפותי במרתון ירושלים, הפכה ממזמן להיות עניין של מסורת. זו הפעם השישית שאני מתחרה ברצף מקצה חצי המרתון, מרוץ המשלב את היופי והאווירה המקסימים של ירושלים וביחד עם תווי

  אם לפני שנה הייתי מגיעה למגדת עתידות שהייתה אומרת לי “בעוד שנה את תסיימי חצי מרתון”, הייתי משאירה לה שטר מכובד על השולחן, אומרת “תודה רבה” ועוזבת בדרמתיות, מסתכלת

  בגיל 57 התחלתי לרוץ. והיום, בגיל 64 אני יכולה להיות גאה בעצמי, בבחינת “כל אחד יכול”.   57, זהו גיל שבדרך כלל נשים מפסיקות פעילות. מבחינתי, פעילות גופנית זה

  אחרי שחצו את גיל 65, טובה קידר וניקול אביטל ממשיכות לכבוש פסגות חדשות, הן שתי הנשים שיתחרו בקטגורית הגיל הגבוהה ביותר במרוץ גראן פונדו ערד ים המלח, שיערך ב-5/3/2016,

  לקראת “מרוץ הכלניות“, במסגרת פעילויות דרום אדום בחרתי לספר על קבוצת ריצה מיוחדת במינה. קבוצת ריצה תחרותית מקצועית לרצים עיוורים שהחלה לפעול לפני מספר שנים בתל-אביב. קבוצת הריצה “קשר עין”

“בגדול, אני פחדנית אבל עמוק בפנים, אני אמיצה מאוד”. ראיון עם עינב עובדיה, ספורטאית המתאמנת למרוץ גראן פונדו ערד – ים המלח, שיתקיים ב-5/3/2106. את 155 הקילומטרים היא מתכננת לכבוש עם

מרתון טבריה 2016 ” על קו הזינוק לפני המרוץ בו אני ואת עומדים לרוץ כדי לשבור את השיא שלי ושלך “…   צלחתי את משחה טבריה הראשון והגעתי לקו הסיום.