Navarino Challenge – החוויה האישית של ספידי שגב

 

אתרי נופש למשפחות בחו"ל בדרך כלל מזכירים לי מקומות הומי אדם, רעשניים ועממיים, כשברקע מוזיקת דאנס ריקנית טורדנית. ב Costa Navarino דווקא מבליטים את תחושת הרוגע, המרחב והנוחיות ברמה של חמישה כוכבים, כבר פתיחה טובה לתחרות!

האתר עצמו נבנה בתוך שמורת הטבע של רצועת החוף של נברינו. מים צלולים, אבני זיפזיף צבעוניות, הרבה מרחב ופסטורליות.

האתר כולל גם מרכז למבקרים ,מרכז קניות ומבחר של מסעדות גורמה איכותיות. כמוכן, קיים מבחר עשיר של פעילויות חוץ כגון רכיבת אופניים, שייט, סקי מים, צלילה, מסלול קרטינג, קיר טיפוס, גולף מסלולי הליכה ועוד..כך שאפשר לנצל את התחרות גם לחופשה זוגית או משפחתית..

קצת על האירוע:

אירוע ה Navarino Challenge, מתקיים זו הפעם החמישית וממשיך לצבור תנופה משנה לשנה. מטרת האירוע הינה העיסוק בפעילות ספורטיבית עם דגש על החוויה האולימפית ברוח חיובית, תוך שימוש בספורטאים ייצוגיים בעלי הישגים בינלאומיים. עיקר המסר מתמקד דווקא בהשמנת יתר בקרב ילדים והמעבר לדיאטה ים תיכונית הידועה בסגולותיה.

מעבר לתמיכה הממשלתית של משרד הספורט, האירוע גורף פרסים בתחום המדיה התקשורתית והפרסום.

במשך שלושת ימי האירוע, השתתפו יותר מ 2000 ספורטאים מקצוענים וחובבנים בפעילויות שכללו 16 מקצועות ספורט שונים. המשתתפים הגיעו מ 17 מדינות מכל חמשת היבשות.

מארגני המרוץ דאגו להפקיד את יחסי הציבור של האירוע, בידיו של לא אחר מ Dean Karnazes, הרץ בעל השם העולמי, שנודע בזכות הישגיו המרשימים בתחום האולטרה-מרתונים. כשסיפרתי לו שאני מישראל, הוא מאד שמח  ואף הסכים להקדיש מספר דקות לצילום וידאו משותף שבו הוא מזמין רצים ישראלים להשתתף באירוע.

תחרות הריצה שהתקיימה ביום ראשון היתה האירוע המרכזי. מדובר בתחרות בעלת אופי אינטימי ולא המוני או צעקני. בסה"כ היו פחות מ 400 משתתפים בכל המקצים, כשבמקצה ה 21 ק"מ שבו התחריתי השתתפו קרוב ל 100 רצים עם צפי לעליה במספר המשתתפים בשנים הבאות.

קצת על התחרות..

הזינוק למקצה ה 21 ק"מ החל בשעה 08:30, בטמפרטורה קרירה ונעימה. לא הכרתי כאמור אף אחד מהרצים, אך קלטתי רץ צעיר נמרץ, שהיה נראה לי כמנצח פוטנציאלי. מסתבר, שהחוש שלי לא טעה…עם הזינוק פרצנו שנינו קדימה ואף הספקנו להתיידד תוך כדי הריצה. בהמשך הצטרף אלינו חבר נוסף וכך למעשה ברחנו שלושתנו קדימה ופתחנו פער מסויים על פני שאר הרצים. המסלול כלל בחלקו דרך אספלט ומרביתו כורכר די שטוח. עם זאת החלק היותר טכני התרכז דווקא בחול הטובעני לאורך רצועת החוף- מזכיר מאד אדמת זיפזיף הגורמת לרגליים שלך להרגיש כמו בטון. משם התחברנו לסינגל מפותל וצר עם סלעים בולטים לאורך אגם. מדובר בקטע עביר לחלוטין ולא טכני מדיי. בהמשך, המסלול חזר להיות זורם יותר עד לקו הסיום, כך שיכולנו להתמקד יותר בהגברת המהירות. הדאגה העיקרית שלי בד"כ בתחרויות, מתרכזת בעיקר בסימון המסלול ולשמחתי הרבה הסימון היה מוצלח עם שילוט ברור כולל ציון מרחק בכל קילומטר.

קיוויתי לנצח, הרגשתי חיוני לאורך מרבית התחרות וניסיתי לשמור את הכוחות לקילומטרים האחרונים. אלא שכנראה לא יכולתי להגביר את הקצב כפי שרציתי ונאלצתי לסגת מעט. זה אפשר לבחור הצעיר, שרץ איתי את כל המרחק להגביר את המהירות ולפתוח פער של חצי דקה שלא ניתן היה לגישור. החשש שלי היה בעיקר מהרץ השלישי, שליווה אותנו רוב הזמן ולכן הצלחתי לאסוף את שארית כוחותיי עד קו הסיום, בכדי שלא לאבד גם את המקום השני.
סה"כ הרגשתי מאד מרוצה מההישג בעיקר לאור העובדה שהמנצח צעיר ממני ב 20 שנה.

למרות שמדובר בתחרות הכוללת מספר רץ ,צ'יפ ומדידות זמנים, הוחלט שלא לקיים טקס פודיום והענקת גביעים למקומות הראשוניים מתוך הגישה של המארגנים כי לא משנה הניצחון, העיקר ההשתתפות.

כולי תקווה ששנה הבאה תשתנה הגישה ואכן יתווסף הפודיום. אין ספק שיש לכך ערך מוסף גם אם ההחלטה להשתתף אינה תלויה בקיום הפודיום.

בכל מקרה,תוצאות התחרות מפורסמות באתר וזו בהחלט גאווה עבורי להיות חלק מרשימת הרצים המובילים.

בסיכומו של יום, נהניתי מאד ובהחלט מצפה ומחכה כבר לשנה הבאה. מי מצטרף אליי?

לפרטים נוספים על התחרות לחצו כאן

הכותב הוא שגב אפלבאום מקבוצת הריצה SPEEDY SEGEV