כל הפוסטים בהחיים זה (לא) רק ריצה

מהמקום הכי נמוך אל המקום הכי גבוה / לירון תמם

במקור, אני מניח, הסיפור המרכזי היה צריך להיות חצי מרתון תל אביב: ריצה פנטסטית שהצליחה הרבה מעבר למצופה. אך זה לא העיקר כאן, המרוץ הוא רק האפילוג. כאן הסיפור הוא

"השחייה ריפאה אותי" – עם 3 פריצות דיסק וחוליה שבורה הילה רצה 33 ק"מ

עישנתי 3 קופסאות סיגריות ביום, עבדתי מהבוקר עד הלילה, אני מגדלת שלושה ילדים ועוסקת בגיוס כספים בעיריית ערד, אבל רק כשהייתי קרובה לניתוח בגב עקב חוליה שבורה הבנתי מה באמת

טייפר – איזה כיף שבאת! או לא? / מיכל רג'ואן

בסופ"ש האחרון רצתם את הריצה הארוכה ביותר לפני מרתון טבריה והחל מיום ראשון נכנסתם לתקופת הטייפר המיוחלת לכל רץ שמתכונן למרתון. הרצים בתחילת תקופת הטייפר נחלקים לשני סוגים עיקרים: אלו

אולימפיאדה – מתוסכל מהמתוסכלים

פעם בארבע שנים למשך שבועיים, העולם עוצר הכל (פחות או יותר), מתיישב מול המסך וצופה בשלל ענפי ספורט, שחלקם הגדול נשכחים ממנו בארבע השנים שיבואו אחר כך ואחרים שאינם מוכרים

בני נוער יהודים וערבים רצים נגד הזרם!

  בני הנוער ששוברים את חומות השנאה בירושלים: יהודים וערבים רצים נגד הזרם! בשנה האחרונה, אל מול אלימות וגזענות קיצונית, מתעקשים בני נוער ערבים ויהודים ממזרח ומערב ירושלים, להתאמן ביחד

ריצה מפחידה / לאה הוצלר

  לפני שפחדתי מריצות ומכאבי ברכיים פחדתי מכלבים. *** זה התחיל עם ג'סי, הכלבה מהקומה השלישית בבניין של יודית דודה שלי שגרה בקומה השנייה. לבניין ההוא ברחוב עמי 1 בבני

פתאום שחקן קבוצתי / לירון תמם

  אתחיל בוידוי קטן, מעולם לא הייתי שחקן קבוצתי, אף פעם לא הייתי ולא הרגשתי "אחד מהחבר'ה", גם לא היתה לי "חבורה", לא הייתי שייך לשום קבוצה, תמיד האמנתי בשיר

החיים זה (לא) רק ריצה – הדילמות שבריצה / לירון תמם

הדילמות הקטנות "גדולות" שבריצה כתבה ראשונה בסדרת כתבות חדשה מאת לירון תמם. לפני מספר שבועות כתבתי כאן על ירידת המתח שחווים אחרי ריצת מרתון, זו תופעה מוכרת שנכתבו עליה לא מעט