תל אביב גדות הירקון 2016 – מסלולי ריצה / לירון תמם

תל אביב גדות הירקון 2016

"שמש צהובה בשמיים
שום דבר לא זז
שקט חם, כבד
שני ילדים יושבים בתוך שורשי אקליפטוס ענק
אקליפטוס ענק
ששותה לרוויה את המים הכחולים"
אריק איינשטיין / תל אביב, גדות הירקון, 1950

אין אמן שידע לשיר יפה יותר על פארק הירקון כמו אריק איינשטיין, אשר הפך את המקום לאחד המושאים שלו בשיריו הרבים, ואין מי שידע להסביר את סוד קסמו של הפארק כמו רצים אשר מבלים בו מדי יום ובפרט בסופי שבוע, בריצות קצרות וארוכות. לא משנה כמה קילומטאראז' הם גומעים, מבחינתם הקסם לא פג לעולם.

אז זו הזדמנות טובה לעשות מחווה קצרה לפארק, לתאר אותו ולהסביר את סוד קסמו.

יש הרבה מקומות יפים בתל אביב, אך מעטים הם המקומות המזמינים לריצה כמו פארק הירקון. למען האמת, אני בספק אם יש הרבה מקומות כאלה בארץ. פארק הירקון הוא הסנטרל פארק הישראלי ולא רק בגלל שתל אביב התקבעה בתודעה כמין סניף של ניו יורק במזרח התיכון, אלא פשוט כי זה נכון. מביקורי הקצר בפארק הניו יורקי, אני יכול לומר שזה התל אביבי עולה עליו בכמה מונים. נכון, כשעולים על גבעת המופעים לא זוכים לראות את המגדלים העצומים של מנהטן, כשמסתובבים בפארק לא נזכה לראות את וודי אלן מביים סרט חדש ולצערנו, גם לא נזכה לשמוע נגני רחוב מנגנים בכל פינה בפארק. אך יש בו מסלולי ריצה נפלאים, אווירה מיוחדת, מזג אוויר נעים, הוא משרה תחושה של טבע בלב עיר עם צמחייה מסוגים שונים, תנים זהובים שמסתובבים חופשי, ציפורים מזנים שונים (לא כולל הציפורים שנמצאים בכלובים של הצפארי שבמרכז הפארק), וחוץ מזה הוא גם גדול יותר מהפארק בניו יורק (3.5 קמ"ר לעומת 3.4, וזה בלי לחבר אותו לטיילת של נמל תל אביב הצמוד)

נתחיל במסלול שלנו בפארק

ישנן כמה נקודות התחלה למסלולים השונים שבפארק:  אפשרות אחת היא להתחיל את הריצה מכיוון מזרח למערב. במקרה כזה, קיימים מספר מקומות בהם ניתן להחנות את הרכב: ברמת החייל, ליד תחנת הרכבת של בני ברק, (ואז לחצות את גשר קניון איילון שזו הנקודה ממנה מזניקים את מרוץ פארק הירקון שפותח את עונת המרוצים בספטמבר), באצטדיון רמת גן הקמל, ואז לחצות את גשר המכבייה הידוע לשמצה, או באצטדיון האתלטיקה ולהתחיל את הריצה שם.

אפשרות שנייה, היא להחנות את הרכב בחלק הדרומי של הפארק, למשל ליד קאנטרי קלאב דקל או לאורך הפארק בחלקו המערבי, ולהתחיל משם את הריצה. במקרה כזה, אפשר  לבחור אם לרוץ מערבה או מזרחה.

אני בוחר להתחיל את הריצה שלי באפשרות השלישית: מכיוון מערב למזרח, מהנקודה הצפונית מערבית של הפארק.  אני חונה  בחניון רידינג צפון, יורד לכיוון הטיילת שמקבילה לנהר הירקון, מול נמל תל אביב, ושם אני מתחיל את הריצה. בדרך כלל אני מגיע לחניון סביב השעה 6 בבוקר, גם בשעה הזאת החניון כבר מלא כמעט לחלוטין, כי בכל שעה שמגיעים לפארק הירקון, יש בו תנועה שלא היתה מביישת רחוב מרכזי באמצע היום. בימי שבת אופציות החנייה גדלות, מאחר והשטח בחניון האוטובוסים הקרוב פנוי לחניית רכבים פרטיים. כשאני מסיים את הריצה, כעבור שעתיים-שלוש, אני אחזור לחניון ואז לא מעט נהגים יפנו אלי בשאלה אם אני מפנה את המקום שלי במקרה, מיד גם אראה את האכזבה על פניהם כשיגלו שאני חונה בחניון הצפוני ולא זה שקרוב לנמל. נשגב מבינתי להבין למה אנשים מתעקשים לעשות סיבובים בחניון ולחפש חנייה בזמן שהם יכולים למצוא חנייה במרחק חמש דקות הליכה, אבל זכותם המלאה.

אז כאמור, אני מתחיל את המסלול שלי בחלק הצפוני מערבי של הפארק, ליד גשר המנעולים (כמיטב המסורת, גם לתל אביב יש גשר בו אוהבים הניחו מנעולים שמסמלים את אהבתם הבטוחה והנעולה). בנקודה זו  אפשר לבחור:  לרוץ מזרחה לכיוון הפארק,  לרוץ צפונה אל כיוון טיילת תל ברוך ומשם עד הרצליה או להיכנס אל נמל תל אביב ומשם לרוץ אל חופיה של העיר. בשעות הבוקר המוקדמות זה עוד אפשרי, לאחר מכן המקום נהיה עמוס וכמעט בלתי אפשרי לרוץ שם בצורה סדירה.

אני בוחר לרוץ מזרחה אל תוך הפארק. מרחק עשרות מטרים בודדים מנקודת הזינוק, אגיע לעלייה הראשונה, גשר עץ קצר, זו אחת מ-4 העליות שצפויות לי בדרך, 2 בהלוך ו-2 בחזור. בקנה מידה תל אביבי זו אכן עלייה 🙂  בצד ימין אראה את הנחל שילווה אותי לאורך כמעט כל המסלול ומשמאל, אראה את נקודת היציאה של שייטי הקייאקים ומגרשי הטניס. מאות מטרים מהגשר, נמצא גשר 1284-  הכביש הראשון והאחרון בדרך (עוד נקודה לטובת פארק הירקון אל מול הפארק הניו יורקי, כאן יש רק כביש צר אחד בדרך וגם הוא לא ממש עמוס בתנועה). אחרי שחוצים את הכביש, עוברים מתחת לגשר אבן גבירול, וכאן למעשה מתחיל מסלול הריצה האמיתי של הפארק.

חלקו הראשון של המסלול מתחיל בגשר אבן גבירול ומגיע עד גשר נמיר. מדובר על מסלול של כמעט ק"מ. בצד ימין, דרום, נמצא נהר הירקון ומאחוריו הגדה הדרומית שלו, בצד שמאל, יש את הספורטק, מגרשי כדורגל, בייסבול, כדורסל, וכן אזור עם מתקני ספורט. המסלול כאן מאוד ברור, אחד לאופניים אחד לרצים.

החלק השני של המסלול, מתפרש בין גשר נמיר לגשר איילון. גם אורכו של חלק זה נע סביב ק"מ אחד. בחלק זה אפשר לבחור בין ריצה ליד הנהר או ריצה מעט פנימה, אל בטן הפארק. חלק זה של המסלול נגמר בירידה קלה, שיש אופציה לעלות על גשר הולכי רגל שנמצא מתחת לגשר הירקון, ניתן לרדת בגדה הדרומית, או לרדת אל ראש ציפור מקום מועדף על מי שרוצה לעשות אימוני עליות, כמין חצי אי שנמצא בלב הנהר. בהמשך יש חיבור שלו אל הפארק דרך אזור שבע הטחנות. כשנסיים חלק זה, יהיו מאחורינו כבר 2-3 ק"מ בערך.

החלק השלישי של המסלול לוקח אותנו עמוק יותר אל תוך הפארק. חלק זה מתחיל בגשר איילון ומשם אנחנו נוכל לבחור כיצד להתקדם. אופציה אחת היא להמשיך ישר ולעבור דרך גשר עץ מחודש ואמפי ווהל (אמפי לאירועים קטנים) או לפנות שמאלה ולהקיף את הצפארי. בשני המקרים נגיע אל אותה נקודה. אז נוכל לבחור שוב, האם לקחת ימינה אל יער בראשית או להמשיך ישר אל גבעת המופעים. בדרך כלל אני בוחר להמשיך אל גבעת המופעים, על מנת להרוויח קצת יותר מ-2 ק"מ (המרחק מהצפארי עד לגבעה היא קצת למעלה מ-500 מטר ועיקוף של הגבעה הוא 1.5 ק"מ נוספים). את הגבעה ניתן להקיף עם כיוון השעון, אז הריצה מהירה יותר, או נגד כיון השעון. מי שרוצה יכול לטפס על הגבעה, שגם היא מקום טוב לאימוני עליות.

אחרי שסיימנו להקיף את גבעת המופעים, נחזור אל המסלול שמוביל אל יער בראשית. נקודת ההתחלה של המסלול היא מול האגם המלאכותי של הפארק. שם לא נראה את הולדן קולדפילד שואל לאן הולכים הברווזים כשהאגם קופא בחורף, אך כן נראה משפחות מפדלות בסירות פדלים. האורך שבין גבעת המופעים לאגם הוא קצת יותר מ-500 מטר, האורך של היער הוא 3-4 ק"מ. מדובר באזור מוצל, ניתן לרוץ שם על מסלול חול או אספלט. הנהר ימשיך ללוות אותנו בצד ימין, כשבצד שמאל נראה אזורי חורש, וביניהם גם נוכל לראות מחנות של תנועות נוער בחגים וסופי שבוע. בדרך נעבור ליד מגרשי החנייה של הממדיון, גשר המכבייה, אצטדיון רמת גן, נעבור מתחת לגשר מסילת הברזל  ונסיים חלק זה בעלייה לכיוון אצטדיון האתלטיקה. זו תהייה העלייה השנייה והאחרונה שלנו בכיוון הלוך. חשוב לומר, שלהבדיל מהמסלול בתחילת הדרך, כאן אין מסלול נפרד לרצים ולאופניים, ולכן מוטב להיזהר.

%d7%a8%d7%99%d7%a6%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%90%d7%a8%d7%a7-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9fהחלק האחרון של המסלול שלנו מכיוון מערב למזרח, מתחיל עם סיום העלייה לכיוון האצטדיון. אז תהיה לנו ירידה קלה שבסופה נחצה את גשר קניון איילון (מבצע קדש) מתחתיו, וניכנס לחלק שמקביל לרמת החייל. מי שרוצה יכול להמשיך משם אל ירקון מזרח אל אזור הפרדסים, אני בוחר להמשיך עם מסלול האספלט לכיוון רמת החייל ולהסתובב בכיכר האחרונה שברחוב ראול ולנברג בשביל לחזור אל הפארק. אז אני מתחיל את דרכי חזרה. כפי שציינתי גם בחזור יש שתי עליות זניחות: אחת לפני אצטדיון האתלטיקה והשנייה קצת אחרי גשר מסילות הברזל.

אורך המסלול מכיוון מערב למזרח, מרידינג עד רמת החייל, כולל מעבר בגבעת המופעים הוא קצת יותר מ-11 ק"מ. זאת אומרת שהלוך חזור, מדובר על ריצה של 22 ק"מ פלוס. אם מתחילים את הריצה בשש בבוקר, אז השמש עדיין לא חזקה, היא רק מתחילה לבצבץ בשמיים, כך שבהלוך לא מרגישים אותה ובחזור היא אינה מורגשת בעיניים.

כשאני רץ יותר מ-20 ק"מ, בשביל לתפור את הקילומטרים הנוספים וכדי שלא לחזור על הריצה בפארק, אני מגיע לנקודה בה יוצאים הסירות לשייט (בחלק הראשון של המסלול), עושה שם פארסה, עולה על גשר 1284, ועובר לגדה הדרומית של הפארק. משם אני ממשיך לכיוון הנמל, בעזרת טיילת דקים קצרה שמחברת בין הפארק לנמל, אני עובר אליו, וממשיך אל טיילת תל ברוך. אורך החלק שבין הנמל לקצה הטיילת הוא קרוב ל-4 קילומטרים בערך. חלק זה שונה מהמסלולים בפארק, מאחר ומלבד רצים ורוכבי אופניים, יש לא מעט זוגות ומשפחות שצועדות בו, וכן אנשים שעושים דרכם אל החופים שנמצאים משמאל למסלול. לכן רצוי להיזהר כשרצים שם.

מדוע משתלם לרוץ בפארק הירקון ומה צריך לשים לב כשרצים בו?

לא לחינם, כמעט כל מי שכותב על מסלולי ריצה בישראל, מציין את פארק הירקון כמקום האידיאלי לריצות. 20 ק"מ של מסלול אספלט מישורי ברובו, ללא רמזורים, ללא מכוניות, מסלול בלי הפסקה. חלק גדול של המסלול מוצל, חלקו מואר גם בשעות הלילה, כל כמה עשרות מטרים אפשר למצוא ברזייה של מים קרים ושירותים, אינספור ספסלים ונקודות עצירה, מספר אזורים עם מתקני ספורט, חנייה בשפע סביבו, ואווירה נהדרת עם הרבה רצים מכל הגילאים, מינים והקבוצות. שלא נדבר על זה שאפשר לסיים את הריצה בארוחת בוקר (או ערב) טובה בנמל או ברמת החייל.

למה צריך לשים לב כשרצים בפארק:

  • תמיד יהיה מי שירוץ לפניכם או בכיוון הנגדי אליכם, אל תתקלו בהם בטעות.
  • אם אתם רצים עם חבר'ה, תנסו לרוץ בטור ולא בשורה, שלא תעכבו רצים אחרים מאחוריכם.
  • בחלק מהפארק אין הפרדה במסלול בין רצים לרוכבי אופניים, בשביל לא להתנגש מוטב לרוץ בצד ימין.
  • בשעות הערב המאוחרות יש אזורים שהתאורה לא עובדת לגמרי, למשל בחלקים מסוימים בגבעת המופעים, זה יכול להיות מסוכן בפרט בימים גשומים.
  • אם אתם משתמשים בג'ילים, עשו טובה ותזרקו את העטיפות הריקות לפח או לידו ולא לברזיות או לקערות הפח אשר מתחתיהן, הן משמשות את הכלבים לשתייה.
  • תשימו לב לכלבים שמשוטטים בלי רצועה, יש להם נטייה לקפוץ אל תוך מסלולי הריצה, לפעמים בשביל להצטרף לרצים ולפעמים כי זה מה שהם אוהבים לעשות.

זה היה מאמר מחווה לפארק הירקון, המקום האידיאלי לריצה, תגיעו בשבת בבוקר ותיהנו.

 

מה עכשיו?

השבועיים שחלפו מאז המאמר האחרון שפרסמתי היו קצת מתעתעים. לפני שבועיים, נאלצתי להתאשפז בגלל זיהום שתקף אותי בפנים. באפריל האחרון כבר התאשפזתי מסיבה דומה ( (מי שרוצה יכול לקרוא מאמר שכתבתי על זה באותה תקופה:  "אשפוז וחזרה לאימונים"). הייתי בטוח שאיאלץ לוותר על מרתון טבריה השנה. זה היה בדיוק אחרי אימון ארוכה של 30 ק"מ שהיה מאוד טוב ושבועיים לפני חצי מרתון עמק המעיינות, התחרות האחרונה לפני המרתון.

לשמחתי אחרי שבוע השתחררתי מבית החולים, במהלך תקופה זו, דאגתי לעשות מתיחות וחיזוקים, וכשחזרתי הביתה, חזרתי גם לרוץ, ריצות קלות מן הסתם. הגעתי למרוץ במטרה לעשות אותו כמו אימון לכל דבר, כשהשאיפה היתה רק לסיים.  בסופו של דבר סיימתי אותו ב-1.45 ש', זמן שרחוק 5 דקות מהשיא שקבעתי לפני שנה באותו מסלול. אך באופן מפתיע ואולי לא, הייתי הרבה יותר מרוצה מהמרוץ השנה מאשר שנה שעברה. עמדתי בתוכנית הזמנים שלי, סיימתי עם אנרגיות טובות, לא הייתי עייף, הצלחתי לעשות נגטיב כמעט מושלם והכי חשוב: הרגשתי שחזר אלי הביטחון העצמי שלי לגבי הריצה.

כעת חוזרים למסלול הרגיל של אימונים בדרך למרתון: נשאר חודש אחרון של הכנות, אוטוטו מגיעה המסכמת ואז הטייפר הידוע.

 

תמונה אישיתמאמר מאת לירון תמם , כותב תוכן עצמאי לאתרי אינטרנט, בעל אתר שירים חדשים פרי עטו. מוזמנים להיכנס, לקרוא ולהגיב.

לכל הכתבות של לירון תמם.