קישוריות עצבית מוגברת אצל רצים

על פי חוקרים, נראה שבמוחם של רצי ריצות ממושכות יש קישוריות תפקודית מוגברת לעומת אלה שאינם פעילים באותה מידה, וכי ריצה עשויים להשפיע על המבנה והתפקוד של המוח בדרכים דומות למשימות מורכבות כגון, נגינה.

לתוצאות המחקר יש השלכות חשובות להבנת תפקידה המועיל של פעילות גופנית על המוח ועל תפקודו הקוגניטיבי לאורך החיים.

חוקרים מאוניברסיטת אריזונה, ארה"ב, השוו סריקות מוח (MRI) של קבוצת נבדקים בני 18-25. מהם 11 רצי שטח המשתתפים בתחרויות ריצה למרחקים ארוכים, ו-11 נבדקים בריאים שלא עסקו בפעילות גופנית סדירה לפחות שנה. הנבדקים היו דומים במדדי מסת גוף ורמות ההשכלה. באופן כללי, הרצים הראו קישוריות תפקודית גדולה יותר, כלומר, קשרים בין אזורים מובהקים במוח, כולל קליפת המוח הקדמית, החיונית לקיום פונקציות קוגניטיביות כגון, תכנון, קבלת החלטות והיכולת להעביר את הקשב בין משימות.

ממצאי המחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת Frontiers in Human Neuroscience (נובמבר, 2016) מסייע לחוקרים להבין טוב יותר כיצד פעילות גופנית משפיעה על המוח, במיוחד של אנשים צעירים.

נראה שקישוריות עצבית תפקודית לעתים קרובות משתנה עם ההזדקנות, במיוחד אצל אנשים עם אלצהיימר או מחלות עצביות ניווניות אחרות, ולכן המידע המתקבל ממחקרי מוח של אנשים צעירים עשוי לשפוך אור על דרכים למניעה אפשרית של ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל מאוחר יותר במהלך החיים.

מומחה לריצה מאוניברסיטת אריזונה, דר' דוד רייכלן, פרופסור לאנתרופולוגיה, שותף משנה ומתכנן המחקר מסביר: "אחד הדברים שהניעו את שיתוף הפעולה הזה היה שבמהלך 15 השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שהוכיחו כי לפעילות גופנית יומיומית ופעילות ספורטיבית עשויה להיות השפעה חיובית על המוח, אך רוב הנבדקים היו אנשים מבוגרים. לא רק שאנחנו מעוניינים לדעת מה קורה במוחם של אנשים צעירים, אלא אנחנו יודעים שיש דברים שאתה עושה במשך החיים כצעיר שיכולים להשפיע על מה שקורה כאשר אתה מזדקן, לכן חשוב להבין מה קורה במוח בגילים המוקדמים האלה".

הממצאים שופכים אור חדש על ההשפעה האפשרית של ריצה – כסוג מסוים של פעילות גופנית – על המוח.

מחקרים קודמים הראו כי פעילויות הדורשות שליטה מוטורית עדינה, כגון, נגינה, או הדורשות רמות גבוהות של תיאום עין-יד, כגון, משחק גולף, יכולות לשנות את מבנה המוח ותפקודו. עם זאת, פחות מחקרים בחנו את השפעותיהן של פעילויות ספורטיביות בעלות אופי חוזרני יותר שדורשות שליטה מוטורית פחות מדויקת, כמו למשל, ריצה. מן הממצאים של רייכלן ועמיתיו עולה שלסוגי פעילויות אלה עשויה להיות השפעה דומה.

צריך לשים לב שריצת שטח וריצה על הליכון מגלמות בעצם אותה פעילות סיבולת שנקראת 'חוזרנית', אך בשינוי אדרת. מבחינת תפקודי המוח, ריצת שטח בתחרות, לעומת ריצה על הליכון, כרוכה בפונקציות קוגניטיביות מורכבות רבות במיוחד בגלל ההתמודדות עם תנאי שטח משתנים והצורך במעורבות מוגברת של חושים אחרים, למשל, התמצאות במרחב, כישורי ניווט ופרופריוספציה בנוסף למאמץ המנטלי המושקע בארוע של תחרות. לכן בפועל, נדרש קשב דינמי והתגייסות קוגניטיבית ונפשית מקיפה לצורך תכנון וקבלת החלטות. התוצאה היא שיפור התפקוד המוחי. בנוסף, המחקר מניח כי, הדרישות הקוגניטיביות של פעילות אירובית בעצימויות גבוהות עשויות גם להוביל להבדלים בביצועי פעילויות שאינן קשורים לספורט. המשמעות המתבקשת – תועלת כפולה.

"אחת משאלות המפתח שתוצאות אלו מעלות היא האם מה שאנחנו רואים אצל אנשים צעירים – מבחינת הבדלי הקישוריות – מקנה יתרון מסוים בשלב מאוחר יותר בחיים," אומר עמית המחקר, אלכסנדר, פרופסור לפיזיולוגיה ומדעי המוח. "אזורי המוח בהם ראינו קישוריות מוגברת בקרב רצים הם גם האזורים המושפעים יותר ככל שאנו מתבגרים, כך שזה באמת מעלה את השאלה האם להיות פעיל גופנית כצעיר עשוי להועיל פוטנציאלית על ידי בניית חוסן מסוים מפני ההשפעות של הזדקנות ומחלות".

מאת: יוספה טל

http://physioplexity.com

 

תמונה ראשית: dreamstime

מקורות:

  1. neurosciencenews.com
  2. Differences in Resting State Functional Connectivity between Young Adult Endurance Athletes and Healthy Controls, Raichlen et al., November 2016.