ברק דוד השתתף במאד דיי, חוויה שלקחה אותו אחורה לתקופת הטירונות הקרבית.

שישי בבוקר היה שונה למדי…

בד"כ אנחנו רצים את ריצת הנפח השבועית שלנו לרוב בשטחים הפתוחים או בהרי ירושלים, אולם שישי האחרון יצא לי לפזר את הילדים לבתי הספר והגן, ועוד הספקתי להיכנס עם שחר לגן ולהיפרד בחיבוק בלי לחץ של זמן.

בשעה 08:30, אחרי שקניתי קפה יצאתי לדרך. גלגל"צ מלווה אותי לאורך הנסיעה. האטה בתנועה באיילון צפון בסמוך למחלף רוקח (היה זה רמז שהגעתי ליעד!)

קבעתי עם הצוות בכניסה לגני יהושע – פריאל, תמר ומשה.

החלטנו להצטרף לחוויית הבוץ כצוות, לצאת קצת מהשגרה כפי שנאמר: "running is not enough"

ערב קודם התברר לי משיחות עם משה שהוא ובוץ ממש לא חברים. הוא כבר יומיים בחרדות של מה יהיה ברגע שגופו יטבול בבוץ. למרות החששות, זה היה ערב של צחוקים ללא הפסקה. כדי לפרוק את המתח הרצנו בדיחות בווטסאפ כמעט בלי להפסיק.

בשעה 09:30 נכנסים למתחם, חשמל באוויר. מתחם האירוע מלווה במוזיקה. הבחנתי באנשים צבעוניים מרביתם עם מדבקות על הלחיים כאילו הם ניצבים בסרט מלחמה של המארינס.

כולם מחייכים, כולם דרוכים ויושבים בשמש המלטפת על גבי שולחנות העץ.

מזג האוויר מושלם. אנחנו אוספים את הערכות ומיד מתחילים במלאכה. לאט מצמידים את מספרי החזה בעזרת הסיכות ביטחון (שילכו לאיבוד בהמשך), צמידים על הידיים וכמובן טקס הצמדת המדבקות על הלחיים עם קצת מים.

נאספים לתמונה קבוצתית מתבקשת. סלפי, כפי שקוראים לזה.

MAD DAY 2017 4

ואז פוגשים צלמים ומתחננים לצילום  (שייצא מקצועי!).

MAD DAY 2017 1

3 דקות לאחר מכן מפקידים את התיקים בשמירת חפצים. ברגע האחרון מניחים את משקפי השמש בתיקים (את השעון לא – מה שעלה לי ביוקר לאחר מכן במכשול הבוץ).

נכנסים לעמדת התדרוך. המוזיקה מחשמלת, ראש העיר עולה לברך ולבשר לנו עד כמה העיר שקועה בבוץ תרתי משמע ביום שישי …

הכרוז מזניק ואנחנו יוצאים לדרך – ריצה חברתית קלילה במסלול הדשא לאורך כמעט 2 ק"מ. מתחילים בדילוגים מעל ערימות החציר, מה שנקרא מתחממים.

משם המשכנו לזחילה ראשונה – הרוב הגדול זחל על 6 בניסיון לברוח מהבוץ.

המכשול הבא בדרכנו לזחילה רגילה ומשם ממשיכים בריצה חברתית נחמדה בשמש המלטפת.

ואז הגענו אל המכשול המשמעותי ביותר – הבוץ במלוא הדרו. 4 גבעות עטופות בוץ, נחיל אנושי שקוע עד מתניים בתוך הבורות, צעירים שמנסים בכל כוחם להיעזר בחברים שלהם לצלוח את המכשול.

פה כבר אין מנוס – כולם בבוץ, צחוק מתגלגל של כולם, מגיעים לשיא הגובה ומשם מחליקים במדרון לתוך אמבטיה מלאה בבוץ וככה עוד 3 פעמים…

MAD DAY 2017 6

המכשול הזה מצטייר כחוויה חזקה מאוד אצל כולם – ערימה של צלמים ממש עושים מלאכתם בתפאורה הכל כך מיוחדת והלא שגרתית.

אחרון הצוות יוצא מהבוץ ומשם המשכנו בריצה לעבר שאר המסלולים.

בדרך אנו עוברים מכשולים נוספים חלקם משולבים במים, מה שלרגע ניקה את הבוץ האדיר שסחבנו.

קצת זחילות, קצת סחיבת שקים, מעבר סולמות, מעבר של חבלים ושלל מכשולים שמזכירים את הטירונות או ביקור ביחידה צבאית.

המשך המסלול היה מפתיע, כל מכשול והקטע שלו: קירות העץ במגוון צורות, סחיבה של צמיגים ועוד שלל מכשולים.

בק"מ ה 12 רואים את הסוף, מטפסים על הפירדמידה בעזרת חבל ויורדים בזהירות על גבי הקורות. ממשיכים בריצה לעבר המכשול האחרון, זרם חשמלי בהפתעה.

שניה לפני המכשול דורכים על שלולית מים שלא נפספס את החשמל.

עוברים בחיוך, מגיעים לסוף ושם מרימים לחיים בירה מהחבית.

זאת הייתה חוויה אמיתית של צוות שביחד התלכלכו, צחקו ותמכו זה בזה.

ללא ספק אירוע חדשני, מושקע מאוד ומאוד מסקרן.

נהיה שם גם בשנה הבאה!

MAD DAY 2017 5