הכירו את חגית אמסלם – רכזת ספורט במרכז הפועל

מה הקשר בין ריצה, מקלחת ושעון אבוד?

חגית אמסלם, אשתו של שמעון, על האהבה לריצה ותגובתו של בעלה להצעה לרוץ עמה.

חגית אמסלם, 47, רכזת ספורט במרכז הפועל ,יו"ר עמותת הפועל רצים בעבודה, חברת הנהלה באיגוד האתלטיקה ואמא לשלושה מתוכם שניים ספורטאים מקצוענים. התחילה את הרומן שלה עם הריצה לפני מעל עשרים שנה. "זה התחיל מרצון לשמור על המשקל היא מספרת. בהתחלה הייתי צועדת בפארק ומגדירה לעצמי יעד מעץ לעץ, מרחקים של כחמישים מטר. כל פעם גדל הטווח עד כשעה ג'וגינג .

במשך שנים 3 פעמים בשבוע התאמנתי לבד, הריצה הפכה להיות  חלק ממני, אם כי עד אז מעולם לא השתתפתי במרוצים. לימים התחלתי לעבוד במרכז הפועל, כעורכת תוכן ,כחודש לאחר שנכנסתי למשרד התוודעתי לנושא המרתון  ובשיחת חולין שאלתי את חברתי הג'וגרית לילך גוטליב: "בא לך לרוץ מרתון?" אחרי ההלם הראשוני ,היא הצטרפה אליי ואז גם בעלה וכך התחלנו להתאמן, שלושה פעורים, פעם ראשונה באופן רציני עם תוכנית ומאמן .

ומה עם בעלך, שמעון, שהיה קפטן הפועל תל אביב בכדורסל?

אמנם בהרצאות שלו "שמעון אמסלם לנצח ולהישאר בן אדם" הוא מדבר על הספורט כדרך חיים אבל יום אחד הערתי אותו בחמש בבוקר והצעתי לו להצטרף אליי למסלול קצר. הוא פקח עין תורנית ומלמל: אני להיות מקצוען כבר גמרתי. בהצלחה, משוגעת".

כך התאהבתי בריצות למרחקים ארוכים שנה אחרי שנה עשיתי ארבעה מרתונים, רצתי 90 ק"מ (בשלושה ימים) בנורמנדי בצרפת וכמובן שעוד הרבה מרוצים אחרים באורכים שונים.

היום אני משלבת בין ביזנס לפלז'ר ומקדמת מירוצים בעיקר בפריפריה במסגרת עבודתי.

מה הסוד שלך לפני ריצה מפרכת?

אני מתייחסת לזה כמו למקלחת, חלק מאורח חיים. הרבה שואלים אותי איך יש לך כוח איך את לא מתעצלת ואני עונה שכמו שאדם לא מתעצל להתקלח ועושה זאת בחדווה כך הריצה זה חלק מהחיים שלי, היום כבר השתכללתי וריצה תימנע ממני רק בדברים הקשורים אליי כמו פציעה, כל מה שהוא חיצוני לא רלוונטי לגביי ולכן אני רצה בכל מזג אוויר ועל כל מסלול.

הריצה מעבר לכך שגורמת לי להרבה שמחה בלב, מחדדת לי את המחשבה. יש כאלה כשמאבדים משהו הופכים כוס, אני יוצאת לרוץ, ככה מצאתי פעם שעון יקר שאיבדתי בבית, מה ששעות של חיפושים לא עזרו, עזרה ריצה קלילה של ארבעים ד', חזרתי היישר לשעון.

%d7%9c%d7%95%d7%9c%d7%95-%d7%95%d7%97%d7%92%d7%99%d7%aaשנה אחרי שעשינו את המרתון לילך, חברתי לקחה את זה צעד אחד קדימה והפכה להיות מאמנת. בעלה ואני היינו המתאמנים הראשונים שלה ואתגרנו אותה כמאמנת  צעירה להכין אותנו למרתון השלישי שלנו.

היא הפכה למאמנת, כיום כבר מרצה בביה"ס למאמנים והקימה את קבוצת "לרוץ עם הלב", שמונה היום כשבעים מתאמנים ולשמחתי הרבה גם אני רצה עם הלב.

השנה יורדת קבוצה מכובדת של "לרוץ הם הלב" למרתון המדברי באילת.

מה הטיפ שלך למי שרוצה אך חושש מהאתגר?

"לבחור מאמנת טובה ולהתאמן בקבוצה. הכוח של הקבוצה מקדם מאה מונים. אני מוקפת בחברות מוצלחות שחולקות איתי אהבה משותפת והמרנו את שיחות הסלון לשיחות א-לה –פארק הירקון בואכה הנמל .