דרומה מכאן… חווית ריצה מדברית \ מאת ספידי שגב

 

לפני מספר חודשים השתעשעתי עם הרעיון להשתתף בחצי מרתון מדברי ולשבור את מסורת של התחרות במרוץ עמק המעיינות, כמדי שנה.

כנראה שהחיבור לאירועים לא יחודיים ומתאגרים, בנופים פחות מוכרים, מרגש אותי אישית יותר מאשר לרוץ במרוצי כביש שגרתיים.

זוהי גם ההתמחות של חברת מרתון ישראל, האחראית להפקת אין ספור אירועים מוצלחים וידועים בניהם מרתון ירושלים, מרתון התנך, מרוץ הזריחה והמרתון המדברי באילת.

לא מדובר בעוד תחרות של "באים רצים הולכים", מקבלים מדליה וחולצה וחוזרים הביתה, אלא על מסורת של אירועים ססגוניים, מושקעים וחוויתיים המשאירים חיוך על השפתיים עם טעם של עוד.

אז למה לנסוע לדרום הארץ לתחרות חצי מרתון? נורא פשוט, קשה למצוא עוד תחרות אחרת יוצאת דופן בנוף כה פסטורלי כמו אילת במזג אויר נינוח כמו בסתיו.

לא מדובר על ריצה ברחובות העיר לאורכה ולרוחבה כי עם ריצה בלב המדבר, כשרק בהלוך ובחזור נפגשים עם הציוויליזציה בטיילת המקסימה של אילת.

השנה, נרשמה כמות שיא של 1200 רצים מכל קצוות הארץ ומחו"ל, מ 24 מדינות, שהשתתפו במקצים של 5 ק"מ, 10 ק"מ, חצי מרתון ומרתון מלא. אירוע בינלאומי לכל דבר.

 

עפר פדן ממרתון ישראל, שלו נסיון רב בהפקת אירועים ברמה מאד מקצועית, דאג שגם הפעם למתחרים יהיו סיבות טובות לחייך ולהרגיש שקיבלו תמורה הולמת להשתתפותם. היה ניתן בהחלט לראות זאת לאורך כל התחרות החל לרבות לוח הזינוקים, מיקום וגישה לאקספו, סימון המסלול לאורך כל הדרך, חלוקת המים עם בקבוקי שתיה ואיזוטוני, גידור המסלול במקומות הקריטיים כולל המטרים האחרונים של קו הסיום וכמובן כוח האדם שליווה אותנו על המסלול. גם עם חציית קו הסיום, דאגו לנו המתחרים לאוכל ושתיה בשפע, מסיבת הריקודים בערב שלאחר המרוץ וריצת השחרור שלה היה אחראי מאיר קנר, מאמן ריצה ותריאתלט ותיק ומנוסה.

מקצה החצי מרתון שבו התחריתי היה בעיתוי מושלם מבחינת מזג האויר. מעט קריר ומעט יבש, בהמשך עלתה הטמפרטורה, אך עדיין מזג האויר היה נינוח יחסית. התחלנו מהטיילת לכיוון פארק הצפרות, נחל רודד. תחילה המסלול היה על כורכר מהודק אך עד מהרה מצאנו את עצמנו רצים בתווי שטח יותר איטי, כשמסביב מדבר והרבה מדבר. בניגוד לריצות אורבניות, כאן הנפש יכולה להתנתק ולהתחבר לשקט והשלווה שיש לאזור להציע. אמרנו מרוץ יוצא דופן, לא?

מדברי אילת - ספידי שגב

המרוץ שלי התנהל בצורה מוצלחת כבר מההתחלה. ברגע שהכנסתי להילוך גבוה, הרגשתי את הרגליים עובדות במרץ. עקבתי בדריכות אחר השילוט בתקווה שלא אאבד אף סימון קריטי. מהר מאד הגעתי לרצי המרתון ומאחר והתנהלתי בקצב גבוה יותר, לא התקשיתי לעקוף את מרביתם גם אם מדיי פעם ירדתי מהמסלול, מה שקצת האט אותי, אך לא במידה רבה. חיכיתי ל "חלק הקשה" שעליו סיפרו לי חברים שמכירים את המסלול. אך  כנראה שלא היה קשה מדיי, לפחות בשבילי.

נכון, היו חלקים במגמת עליה בחצץ דק \ זיפזיף אבל לא משהו בלתי עביר. אין ספק שזה מסלול שיכול להתאים למגוון רחב של רצים.

למרות שהמרחב גורם לך להרגיש כאילו אתה מאבד את האוריאנטציה, השילוט היה מעולה כולל סיבוב הפרסה בק"מ ה 11, ממוקם נכון מבחינת המרחק, הכוונים היו ערניים לרצים וידעו כיצד לסייע.

בזכות תכנון נכון של קצב יכולתי לעשות נגטיב ספליט בחזור מבלי להיות על הקצה או להרגיש שעוד שניה אני מתפרק.

הסיום של המסלול היה מרשים לא פחות סביב מלון הרודס עד לטיילת לקול תשואות הקהל.

הכרוז הכריז על נצחוני בעוד אני תולש בקושי את הסרט סימון עם חציית קו הגמר בזמן של 1:29:31

פודיום מדברי אילת

זהו עשיתי זאת, איזו הרגשה מדהימה!!!

חגגתי את נצחוני הרביעי בעונה מוצלחת ורוויה בתחרויות שטח וכביש ולמעט פעם אחת (במרוץ הרים בצפון יוון , אך זו כבר היתה אופרה אחרת) בכל פעם עמדתי על הפודיום כללי ו \ או פודיום גיל.

כעת, יוצא להפסקה קצרה ואוגר כוחות לקראת מרתון טבריה בינואר ועוד אג'נדה צפופה של תחרויות כביש והרבה שטח לשנת 2016.

לסיכום, אין ספק שהתחרות במרתון המדברי סיפקה לי ולרצים רבים חוויה קסומה ויוצאת דופן. הרבה פנים מחויכות התהלכו לפני ואחרי התחרות. היתה אוירה תוססת, מרגשת ועם הנוף המרגיע של מפרץ אילת, הרי שההשפעה היתה מורגשת לכל אורך סוף השבוע.

אני רוצה להודות באופן אישי לעפר פדן, שעשה ביחד עם כל צוות ההפקה עבודה מדהימה והרים אירוע מהמם ויחודיי, שאין עוד כמותו. ברכות לכל המנצחים וכל המשתתפים שנטלו חלק באירוע, בניהם חברים רבים שלי שחלקם לא תמיד יוצא לי לפגוש אותם לצערי, למעט באירועים מסוג זה.

אני כבר רשמתי לפניי את המרתון המדברי לשנת 2016, לא מתכוון לפספס את האירוע.

speedysegev

 

 

שלכם ספידי