איזון בין הDOING  ו-BEING

מאת: גלן כהן.

כתבה 3 בסדרת הכתבות: אולטרה-מרתון משפחתי מסביב לעולם.

קישור לכתבה הראשונה: אולטרה מרתון משפחתי מסביב לעולם – יוצאים לדרך

קישור לכתבה 2: טריאתלון האינקה ג'אנגל בפרו – חלק א' חלק ב'.

הפרק האחרון "טריאתלון האינקה ג'ונגל" היה מלא בעשייה ואדרנלין, והפרק הזה יותר רגוע, בכוונה. אנו עכשיו מבלים תשעה ימים בבית מקסים בעמק הקדוש בפרו, נרגעים מהחוויות המסעירות של שבוע שעבר, ומבלים בכיף בבית באווירה משפחתית בלי לעשות הרבה.

רובנו כאנשים פעילים, מצטיינים בעשייה (DOING), ופחות נוח לנו במקומות שבהם אנו פחות פעילים (BEING). אני זוכר את עצמי בצעירותי כשהייתי צריך לבחור בסוג של נופש, היה נראה לי שזה בזבוז זמן לשכב על חוף הים, במיוחד אם אפשר לקבל אותו שיזוף בנחל יהודייה או בטיול אתגרי אחר.

לקח לי הרבה שנים להבין שיש ערך רב לנופש פחות פעיל, ובכלל, למצוא את הזמן ביום ובשבוע למנוחה. אין מה לחוש תחושות אשמה או בזבוז זמן. נהפוך הוא, זה חיוני לגוף ולנשמה, ומי שלא משכיל למצוא את האיזון הנכון בין ה-DOING  ל-BEING, פשוט מפספס. כפסיכולוג קליני אני עובד עם הרבה מטופלים בנושא הזה ומנסה לעזור להם למצוא איזון תוך כדי המרוץ המטורף של החיים.

חלק גדול מהמוטיבציה שלנו לצאת למסע משפחתי של שנה סביב העולם הייתה במטרה למצוא איזון מחודש בחיים שלנו. פרשתי השנה אחרי 30 שנות שרות ביטחוני, בגיל 50, עם מרץ ורצון לקריירה נוספת, אך עם ילדים בני 14, 11, ו-7 שעוד זקוקים לנוכחות הורית משמעותית. היה ברור שהדבר הכי חשוב לי זה לבלות יותר זמן עם המשפחה, ולא תוך כדי שאני מדבר בטלפון הנייד בענייני עבודה. ביחד עם זאת, ברור לנו שאנו שואפים לאיזון הנכון בשנה הזאת ולא רוצים למצוא את חמישתנו תקועים 24/7 ביחד, לכן חשוב ליצור הזדמנויות לזמן איכות עם כל ילד וכזוג. כמו כן, חשוב מאד למצוא את האיזון בין עשייה לבין רגיעה, בין  DOING  ל-BEING. בינתיים תכננו את ששת השבועות שלנו בפרו ברוח הזאת- שבוע טריאתלון אינקה, שבוע רגיעה בבית, שבוע טרק, שבועיים התנדבות בבית יתומים, ולקינוח טיול של כמה ימים בג'ונגל.

ננסה להמחיש את הבילוי של השבוע האחרון בבית בעמק הקדוש שמצאנו בעזרת airbnb .

קודם כל, תיאור הבית – בית בודד הממוקם באמצע נחלה חקלאית, מוקף בשדות ופרות, וברקע הרי האנדים המושלגים. הבית עצמו מעוצב בסגנון כפרי בטוב טעם, עם קורות עץ ענקיות בתקרה, וסקיילייטים בכל חדר כך שהבית שטוף שמש ומאיר את הנשמה. יש מקלחת נהדרת עם מים חמים, דבר נדיר באיזור הזה בפרו. הכפר נמצא במרחק 5 דקות הליכה. כל התושבים גרים לאורך הכביש הראשי, ובחזית רוב הבתים יש ערמות של סחורה שהם מוכרים כסוג של מכולת. אין מקררים בכפר, והם מוכרים מעדני חלב וחמאה מהמדף אך לא הסתכנו בזה.

הבית--גלן-כהן

הבית בפרו

זאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשנו בית מאז שעזבנו את ישראל לפני חודשיים וחצי. הייתה זו הזדמנות נהדרת להמציא את עצמנו מחדש- לעשות RESET  וליצור שגרת חיים כרצוננו. אני חייב לומר שראינו תוצאות די מיידיות. היינו עדים לכל מיני דברים קטנים שמצביעים על שינויים חיוביים בדינמיקה המשפחתית ובהרגלים האישיים, וזה נתן לנו את התחושה שאנחנו בדרך למימוש הפוטנציאל שטמון במסע שכזה. נפרט לפי כמה קטגוריות כגון: לימודים, עזרה בבית, התנהגות בין האחים, קריאה, משחק ושגרה.

הגדרנו לילדים לפני היציאה למסע שיהיה הרבה זמן "מת" בשנה הזאת, וברגעי השעמום, אבא ואמא לא ישעשעו אותם. הם יצטרכו להעסיק את עצמם במשחק ביניהם, בקריאה ובפיתוח עולמם הפנימי. כמו כן, הם ידעו שהם חייבים למלא את חובותיהם הלימודיות, אחרת יצטרכו להישאר כיתה.

לימודים– בשבוע הזה התחלנו את ה- Home Schooling"". שתי מילים שפשוט לומר ולכתוב אותן. אבל ליישם? תאמינו לי, שתי המילים "איש ברזל" או "אולטרה מרתון" יותר פשוטות לביצוע. יש משפחות שהילדים נהנים מהלימודים, וזה נראה אחרת. אצלנו נדרשת השקעה וסבלנות עילאית משנינו, לשבת עם כל ילד, להסביר, לכוון, לעודד, להכריח אותם לשבת, לדעת מתי להרפות, להתגמש או לוותר. לא פשוט בכלל, במיוחד עם ילדים שכל דף, וכל תרגיל בחוברת הופך למשא ומתן. להזכירכם שהגדרנו שעובדים על חשבון ואנגלית- שני מקצועות בלבד! הדרך עוד ארוכה, אך למרות הקשיים והעצבים, נראה שהנחישות שלנו משתלמת בינתיים. ראינו שהילדים ישבו מספר שעות כל יום (חוץ משבת), ובסך הכל התקדמו בשבוע הזה.

עזרה בבית-  זה תמיד היה מוקד של מתח במשפחה שלנו, במיוחד סביב הארוחות. פתאום בשבוע הזה  ראינו שהילדים רצו לעזור בכיף, ורשמנו חלוקת תפקידים שתלינו על המקרר- הכנת האוכל, עריכת שולחן, שטיפת כלים- כל ילד בתורו.

התנהגות בין האחים– שלושת ילדינו רבים הרבה ביניהם, וזה הדבר שהכי מטריף אותנו. השבוע הנחלנו שיטה חדשה של תגמולים- על כל מעשה של אלימות פיזית או מילולית,  קנס של המטבע המקומי, שהולך לטובת קופה שממנה קונים צ'ופרים לילדים. אנו נחושים שבתום המסע היחסים ביניהם ישתפרו, וכבר בשבוע הזה ראינו תופעות חיוביות שלא היו בעבר כגון עזרה הדדית בשיעורי בית! יש תקווה.

משחק- עברנו לשיטה של משחקים פשוטים של פעם, בלי טכנולוגיה ומסכים. אספנו בקבוקי מים מינרלים ושיחקנו איתם באולינג בסלון. יהלי קנה רוגטקה בשוק המקומי, והילדים הציבו מטרות בחצר (שוב בקבוקי המים). כיף גדול להתחבר לצייד הקדום שבתוכנו!

נגה-עם-רוגטקה---גלן-כהן

נגה-עם-רוגטקה

קריאה וכתיבה– לילדים שלנו אין חדוות קריאה, אבל ראינו  ניצני תקווה בשבוע הזה. היה רגע של נחת אמש כאשר אני קראתי ספר ויהלי התכרבל איתי ואמר "אבא, אני מסתדר בלי הסמארטפון שלי השנה… זו הזדמנות להיות ביחד כמשפחה." (הרקע לזה הוא שהסמארטפון שלו התקלקל יומיים לפני יציאתנו מהארץ ולמרות מאמצים כבירים ועוגמת נפש עצומה, לא הצלחנו לתקנו). הוא המשיך ואמר שיתחיל לקרוא ספרים באנגלית, שזה חזון אחרית הימים מבחינתי. סיכמנו שהילדים הגדולים יקראו על המדינות ותרבויות במסלול המסע ויסבירו לשאר המשפחה באנגלית. בתחום הכתיבה גיליתי שיש לי צורך לתעד ולשתף בחוויות שלנו, כחלק חשוב בתהליך העיבוד, וזה בהחלט מעשיר את החוויה. הילדים קוראים את הכתבות לפני פרסומן, והם מתקנים ומעירים וזו הזדמנות עבורנו לעבד ביחד את חוויות המסע.

שגרה- קמנו עם יקיצה טבעית, ומדי פעם הלכנו לכפר לקנות חלב טרי מהסניורה שישבה ברחוב עם דלי, ולחמניות טריות מהסניור עם העגלה ממול. בעל הבית צייד אותנו ברשימה של טיולי יום שניתן לעשות בסביבת העמק הקדוש, אך בפועל לא נסענו לשום מקום במשך השבוע כי הרגשנו שסביבת הבית מספקת את כל צרכינו. יצאנו לטיול רגלי ותוך רבע שעה גילינו טרסות אינקה עתיקות ותעלות מים שהובילו למפל חמוד.

הסניורה---גלן-כהן

הסיניורה מוכרת חלב

שבת- קבענו שהשבת תהיה עוגן עבורנו במסע. הבאנו איתנו מהבית מפה לבנה, גביע קידוש, נרות שבת, וביגוד לבן, וקבענו שבשבת אנו מתייחסים ברצינות למושג "וינח ביום השביעי". בכל מקום שנהיה בעולם נשלוף את "ערכת השבת" וניצור לעצמנו אווירה חגיגית וביתית.

מה המסקנות מהשבוע הזה?

  1. יש לכולנו צורך בסיסי במסגרת שתחזיק ותייצב אותנו.
  2. למרות הצורך במסגרת, כיף ומרגש לצאת מדי פעם מהמסגרת.
  3. כאשר משנים "סטינג", ניתן להמציא את עצמנו מחדש- ולהמציא מסגרת חדשה המאפשרת צמיחה .
  4. ה-BEING יכול להיות משמעותי ותורם לא פחות מה-DOING
  5. מסתבר שאפשר לחיות בלי מסכים, ואפילו ליהנות מזה.
  6. הילדים מגיבים טוב לנוכחות הורית וזמן איכות- זה כנראה המפתח להתפתחות משפחתית בריאה.
  7. שבת, איזו המצאה גאונית!

 

הכותב – גלן כהן: פסיכולוג קליני, אולטרה מרתוניסט ואיש ברזל, מחלוצי ה-Adventure Racingבארץ.

 

ליצירת קשר עם הכותב: glenn6@zahav.net.il